כיצד למנוע ממחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: שימוש במחממים חשמליים בחדר אמבטיה זה כמו לשחק עם אש – או במקרה זה, עם מים וחשמל. יש שם אדים בכל מקום, ורמת לחות גבוהה. מכיוון שמים וחשמל הם שילוב מסוכן, כל סדק קטן בחומרי הבידוד עלול לגרום לתקלה חשמלית, או במקרה הגרוע ביותר, לשוק חשמלי חמור.
לכן אנו משקיעים מאמצים רבים בשני דברים: הבידוד והחומרים שמהם עשויים המחממים.
מניעת חדירת מים
אי אפשר פשוט להכניס נורה רגילה לחדר האמבטיה ולקוות לטוב. היא תכשל בוודאות. כדי למנוע חדירת מים לחלקים החשמליים, אנו משתמשים במעטפות אטומות לחלוטין. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון בעלי עמידות גבוהה, וכן במעטפות בעלות דרגת מגן IP גבוהה. ניתן לראות זאת כמעין “מעיל גשם” למכשירים החשמליים. אך זה לא קשור רק למעטפה – חשוב גם החוטים. אנו משתמשים בכבלים מצופים בפלואורופולימר או סיליקון, כיוון שהם לא נשברים או נקרעים גם לאחר שהם עוברים מטמפרטורות קרות לחמות עשרות פעמים ביום.
שכבת הביטחון
אנו מוודאים שעמידות הבידוד גבוהה בהרבה מהמינימום הנדרש. הרכיב החשמלי עצמו נמצא בתוך קוורץ בעל טוהר גבוה, מה שנהדר. אך הסכנה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור של החוטים. כדי למנוע חדירת חשמל למסגרת, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סראמיקה. וזו נקודה חשובה מאוד: מסגרת המחמם חייבת להיות מחוברת לקרקע. אם הבידוד נפגע ומים חודרים לחוטים החשמליים, מסלול החיבור לקרקע יפעל מיד ויפסיק את זרימת החשמל. זו שכבת הביטחון שמצילה חיים.
איזון בין ביטחון לתפקוד
הבעיה היא שאם נאטום את המחמם יותר מדי כדי למנוע חדירת מים, עלולה להיווצר בעיה של עודף חום בתוך המחמם. אם לא ניקח בחשבון את ההתרחבות של החלקים הפנימיים כשהם נהיים חמים, החוטים עלולים להינזק עם הזמן. זו בעיה שדורשת איזון. רוצים דרגת מגן IP גבוהה לצורך ביטחון, אך גם צריך עיצוב חכם שיאפשר למכשירים החשמליים לפעול כראוי.
לשם ביטחון, יש לחבר את המחממים למפסק מיוחד שמונע דליפות חשמל. עדיף להיות בטוחים מאשר לסבול מתקלות.