למה אנו מעבירים את הנורות שלנו לבדיקות עמידות בפני אדי מים
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים סמיכים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, וטמפרטורות שמשתנות מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות בתוך דקות.
אם הרכיב החימומי החלופי אינו מיועד לתנאים כאלה, החוסמים שלו יפסיקו לעבוד. לחות תחדור פנימה, תפגע בחיבורים החשמליים – והכל יפסיק לעבוד. זו בדיוק הסיבה שאנו לא סומכים רק על המפרטים הטכניים; אנו מעבירים כל בדיל לבדיקות עמידות בפני לחות וחום.
הבעיות עם החוסמים “עמידים למים”
על האריזה תהיה תווית IP65, שאומרת בעצם שהמכשיר עמיד לאבק ולטיפות מים. אך הבעיה היא שחוסם שעובד ביום הראשון עשוי שלא לעבוד אחרי 180 יום.
חימום וקירור תמידיים גורמים לחומרים להתרחב ולהצטמצם. אנו משתמשים בתנאים שמחקימים שנים של אדי מים, כדי לבדוק האם יש חדירה של לחות. אם החוסמים אינם מושלמים, הלחות תחדור פנימה ותפגע בחיבורים החשמליים. אם הבידוד נפגע אפילו קצת, העיצוב כישלון. פשוט כל כך.
אפקט ה“נשימה”
נורות אינפרא-אדום נהיות חמות מאוד. כשאנו מכסים את החום הזה במעטפת עמידה למים, נוצרה הבדל בלחץ.
ככל שהאוויר בתוך המעטפת מתחמם, הוא דוחף את האוויר החוצה. ככל שהוא מתקרר, הוא מושך את האוויר פנימה. זה כמו שהנורה “נושמת”. אם החוסמים אינם מושלמים, הנורה תקלוט את האוויר הלח מחדר האמבטיה ותעביר אותו לחוטים החשמליים. אנו מבצעים בדיקות כדי לוודא שהמעטפת לא תישבר או תדלוף תחת הלחץ הזה.
מציאת האיזון הנכון
זה נשמע כמו סתירה, נכון? רוצים חוסמים טובים כדי שהמים לא יחדרו, אך אם החוסמים חזקים מדי, החום לא יוכל לצאת החוצה. אם החום לא יכול לצאת, החיבורים החשמליים עלולים להישרף.
אנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין עובי החוסמים לבין כמות האוויר שיכול לעבור דרכם, כדי שהנורה לא תפגע בחוטים החשמליים שלה.
התוצאה היא נורה שפשוט עובדת. רק וודאו שהמסגרת שבה מותקנת הנורה מותקנת כראוי – אתם לא רוצים ליצור לחץ מכאני על החוסמים.