שמירה על מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה פירושה בעצם מאבק נגד האדים. מים וחשמל לא מסתדרים יחד, ואם הבידוד לא יהיה איכותי, עלולים להתרחש קצרים או בעיות חמורות יותר.
כדי לשמור על הבטיחות, עלינו להשתמש בשלוש שכבות הגנה.
ראשית, בואו נדבר על המעטפת של המחמם.
מעטפת פלסטיקית פשוטה אינה מספיקה. אנו משתמשים בחומרים איכותיים לייצור המעטפת, כדי שהזרם החשמלי לא יעבור מהחוטים החיים אל המסגרת המתכתית. המעטפת צריכה גם להיות אטומה – רמת אטימות IPX4 או IPX5. זה מונע מנוזלים ואדים לחדור לחוטים. אם האטימות נפגעת, הבידוד נפגע, ואז מתחילות הבעיות. יש לבחור מעטפת שתתאים לרמת הלחות בחדר.
לאחר מכן, יש את נקודות החיבור.
זו בדרך כלל הנקודה שבה נוצרות הבעיות. כדי למנוע חדירת לחות, אנו מעטפים את נקודות החיבור בחומרים עמידים בפני חום ולחות. זו בעצם “חומה” פיזית שמונעת חדירת לחות. אנו גם משתמשים בכבלים מבודדים בסיליקון. למה? כי כבלי PVC נשברים לאחר מספר פעמים של חימום וקירור. כשהם נשברים, לחות יכולה לחדור לתוכם. סיליקון, לעומת זאת, עמיד יותר בפני חום.
החלק הקשה: האיזון בין חום לבידוד.
הבעיה היא שככל שאנו מאטמים יותר את המחמם כדי למנוע חדירת מים, כך קשה יותר לחלקים האלקטרוניים לפעול. אם מכניסים יותר מדי כוח לתוך מכלול קטן ואטום, החלקים הפנימיים עלולים להתחמם יותר מדי. זו בעיה של איזון – יש להתאים את רמת הכוח לרמת האטימות, כדי שהמחמם יישאר קר מספיק כדי לפעול בבטחה.
לפני שהמוצר יוצא מהמפעל, אנו בודקים את רמת הזרם החודר. אנו מוודאים שהיא נשארת מתחת ל-0.75mA, גם ברמות לחות גבוהות. זו הדרך היחידה לוודא שלא נחווה שוק חשמלי כשניגע במחמם.