שמירה על הבטיחות בעת חימום חומרים כימיים
בואו נהיה כנים: שימוש בחום אינפרא-אדום ליד קווי ניקוי כימיים זה כמו לשחק עם אש. רוב החומרים המסיסים שאנו משתמשים בהם רק מחכים להזדמנות להידלק. ניצוץ קטן או כשל בנורה יכולים לגרום לאסון. אנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון הזה. לכן, אנחנו עושים דברים אחרת – אנחנו משתמשים ברכיבי חימום מפיבר פחמן, המונחים בתוך מעטפות אטומות לחלוטין.
למה פיבר פחמן?
סלילי מתכת יכולים לעבוד, אך הם מתעוותים כשהם מתחממים ומתקררים במהירות. פיבר פחמן לא עושה זאת – הוא נשאר יציב. אנחנו מניחים את רכיבי החימום האלו בתוך צינורות קוורץ באיכות גבוהה. אבל יש בעיה – במפעלים כימיים, קוורץ לבדו לא מספיק. אם אדי החומרים המסיסים חודרים לחיבורים החשמליים, יש בעיה. לכן אנחנו משתמשים בתהליך אטימה מיוחד על קצוות הנורות, כדי למנוע חדירה של חומרים אלו.
“שמיכת הבטיחות”
כדי להבטיח את הבטיחות, אנחנו אוטמים את החיבורים החשמליים בחומרים עמידים בפני פיצוץ. ניתן לחשוב על זה כעל חומה פיזית שמפרידה בין החשמל החי לבין האוויר שמסביב. אם נוצרת ענן של אדי חומרים מסיסים סביב הנורה, המעטפות האלו מונעות התלקחות. ובהתאם לסוג החומרים שאתם משתמשים בהם, ניתן להוסיף עוד שכבות הגנה. אם אתם עובדים עם חומצות או בסיסים חזקים שיכולים לפגוע בכל דבר, אנחנו מעטפים את כל המערכת במעטפת עמידה בפני חומרים כימיים. זה מונע פגיעה בצינורות הקוורץ. כי כשצינור נהיה חלש, הוא עלול להתפוצץ – ואף אחד לא רוצה את זה.
החסרונות (החלק הכנה)
אני לא אשקר לכם: כל אמצעי הבטיחות האלו גורמים לעלייה במשקל של המערכת. אי אפשר פשוט להכניס את הרכיבים האלו למקום צפוף, כמו שהיה עם צינורות רגילים. בגלל המעטפות, יש מרחק קטן יותר בין מקור החום לבין המטרה שאנו רוצים לחמם. כתוצאה מכך, הטמפרטורה עלולה להיות נמוכה יותר מבעבר. כנראה שתצטרכו לשנות את מרחק הפוקוס או להגדיל את ההספק כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה. ודאו שמערכת הבקרה שלכם יכולה להתמודד עם ירידה במתח החשמלי שנגרמת עקב המעטפות האלו.