שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
התקנת לוחות חימום באמצעות אור אינפרא-אדום בחדר האמבטיה היא דבר מסוכן אם לא נוקטים בזהירות. יש שם אדים בכל מקום ומים שנשפכים לכל עבר. הדבר האחרון שרוצים הוא קצר חשמלי או תקלות אחרות בזמן שמישהו עומד שם, רטוב. כדי להבטיח בידוד מושלם, חייבים להיות זהירים מאוד לגבי האופן בו הלוח מותקן וכיצד כל החוטים מחוברים.
התמודדות עם הלחות
אנו משתמשים במעטפות עשויות זכוכית קוורץ, שמסננות את החשמל באופן טבעי. אך האתגר האמיתי הוא למנוע חדירת לחות לנקודות החיבור החשמליות. לכן אנו משתמשים רק בחומרי אטימה ברמת IPX4 או גבוהה יותר.
הבעיה היא בנקודה בה החוטים המוליכים את החשמל נפגשים עם החוטים של הלוח. אם נכנסת קצת לחות לשם, הלוח ייהרס – או, גרוע מכך, עלולה להיווצר זרימת חשמל לא רצויה. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים בעלי עמידות גבוהה לחום, וכן בחומרי סיליקון. זה מונע את חדירת הלחות לחלוטין.
חיבורים חשמליים עמידים
חיבורים פתוחים? בחדר אמבטיה? בשום אופן לא. אנו משתמשים בחיבורים אטומים או בכבלים שמותקנים בצורה יעילה, כך שהזרם נשאר במקומו. אי אפשר להתעלם מהחיבור לקרקע – אנו מחברים את הלוח לקרקע של הבניין באמצעות חוטי נחושת בעלי עובי גדול. זו דרך פשוטה להבטיח בטיחות. אם חלק כלשהו נהרס, המפסק יפעל מיד, וכך לא ייווצר זרם חשמלי לא רצוי.
האיזון הנכון
יש כמובן ויתורים שצריך לעשות. כאשר משתמשים בחומרי אטימה עמידים ובמעטפות עבות, עולה המשקל של הלוח. כתוצאה מכך, הלוח לוקח כמה שניות יותר להתחמם בהשוואה למחממים אחרים. אך אי אפשר לאטום את הלוח לחלוטין – אם החום לא יכול לצאת, החוטים הפנימיים עלולים להיהרס. המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין “עמידות בפני מים” לבין “אפשרות לאוורור”.
לשם בטיחות, חייבים תמיד לוודא שהמעגל החשמלי עובר דרך מפסק GFCI או RCD. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל תקלות פתאומיות.